פסק-דין בתיק ת"א 3516-05-12

1.         תביעה ותביעה שכנגד שעניינן הסכם למכירת זכויות במקרקעין מהתובע לנתבעת. מוקד הדיון נעוץ בטענת התובע, שהוא אחד מבעלי הזכויות הרשומות במקרקעין, כי לא חתם על הסכם המכר, לא הסכים לעסקה וכי חתימתו זויפה.

רקע

2.         חלקות המקרקעין נשוא תביעה זו הינן חלקות המשמשות לחקלאות והמצויות בשטחי המועצה האזורית חוף הכרמל. מדובר בשתי חלקות הידועות כגוש 10531 חלקות 15 ו-19 (להלן: "החלקות"). החלקות היו בעבר בבעלות משותפת של מר שמואל קרבצוב ז"ל, דודו של התובע, ומיכאל קרבצוב ז"ל -  אביו של התובע. לאחר פטירתו של האב ופטירתה של האם בתיה קרבצוב ז"ל, ירשו את זכויותיו בניו דוד קרבצוב (שעזבונו הוא הנתבע מס' 3) והתובע. בעקבות זאת היו הבעלים הרשומים של החלקות שמואל קרבצוב ז"ל (1/2), דוד קרבצוב ז"ל (1/4) והתובע (1/4).

3.         החלקות האמורות שימשו לחקלאות והושכרו לקיבוץ ניר עציון לצורך עיבוד חקלאי (דוגמא להסכם שכירות צורפה כנספח 4 לתצהירו של מר טל - נ/4). אין חולק, כי מי שעסק בהשכרת החלקות וטיפל בכל הנוגע לזכויות בהן היה דודו של התובע, שמואל קרבצוב ז"ל.

4.         מתברר עוד, כי מר שמואל קרבצוב ז"ל עבד אצל הנתבעת בשמה הקודם- מאגרי גיל בע"מ. הנתבעת שינתה בשנת 1987 את שמה לתעשיות מלח לישראל בע"מ ובשנת 2011 שינתה את שמה שוב למלח הארץ בע"מ, שהוא שמה גם היום.

5.         בשנת 1986 נערך ונוהל משא ומתן בין שמואל קרבצוב ז"ל לנתבעת, שבסופו של יום הבשיל להסכם למכירת זכויות בני משפחת קרבצוב בחלקות. ביום 22/5/1986 נחתם ההסכם שבין שמואל קרבצוב ז"ל, דוד קרבצוב ז"ל והתובע מצד אחד , לבין מאגרי גיל בע"מ מצד שני (נספח 1 לנ/4). על פי ההסכם, מכרו בני משפחת קרבצוב את מלוא זכויותיהם בחלקות לנתבעת תמורת סך כולל של 39,887 ש"ח (סעיף 3 להסכם). עוד הוסכם, כי ביום החתימה ישולם סך של 8,000 ש"ח והיתרה תשולם עם פינוי החלקות ומסירתן לנתבעת.

ההסכם נחזה להיות חתום על ידי כל שלושת המוכרים. בתחתית כל דף מופיעים ראשי תיבות שמם של החותמים ובסיומו של ההסכם חתימות מלאות.

6.         עוד מתברר, כי בידי הנתבעת אישורים על תשלומים ששולמו. האישור הראשון הינו מיום 22/5/86 (נספח 5 לנ/4), עליו רשום "תשלום 1 ע"ח חלקות 15 בגוש 10531 וחלקה 19 בגוש 10531 ע"פ הסכם מיום 22.5.86". על האישור מופיעות חתימות הנחזות להיות חתימותיהם של שלושת המוכרים.

שני אישורים על תשלומים נוספים על סך של 12,500 ש"ח כל אחד, הוצגו וסומנו נספח 6 לנ/4. על אישורים אלו חתמו התובע, שמואל קרבצוב ז"ל ודוד קרבצוב ז"ל. כן הוצגו אישורים על תשלום 3,000 ש"ח לשמואל קרבצוב ז"ל ושני תשלומים עבור דוד קרבצוב ז"ל והתובע על סך 1,500 ש"ח כל אחד (נספח 7 לנ/4). על אישורים אלו חתימות הנחזות להיות חתימתה של הניה קרבצוב, אשתו של שמואל ז"ל.

אין חולק כי עסקת המכר דווחה למנהל מיסוי מקרקעין (נספח ד' לתצהירו של עו"ד י' סלומון - נ/3) והמס שולם (האישורים סומנו נספח 8 לנ/4).

7.         למרות חתימת ההסכם ותשלום המס, לא נרשמה העברת הבעלות בחלקות על שמה של הנתבעת ורק בשנת 2012 נרשמה לטובתה הערת אזהרה.

            עם זאת מתברר, כי משנת 1986 הושכרו החלקות על ידי הנתבעת, בשמותיה השונים, לקיבוץ ניר עציון. הנתבעת היא שגבתה את דמי השכירות ללא כל התנגדות או טענה מצדו של התובע (הסכם השכירות סומן כנספח 12 לנ/4).

טענות הצדדים

8.         לגרסת התובע הוא מעולם לא הסכים למכור את החלקות לנתבעת ולא ידע על ההסכם. בכתב התביעה טען כי ידע ששותפיו - דודו שמואל ז"ל ואחיו דוד ז"ל - מכרו או התחייבו למכור את החלקות, אולם הוא מעולם לא הסכים לכך (סעיף 16 לכתב התביעה).

            רק בשנת 2009, בעקבות ביצוע עסקאות עם מר שפירא למכירת זכויותיו בחלקות אחרות, נודע לו על ההסכם (עמ' 12, נספח א' לת/1). לטענתו, אותו מר שפירא סיפר לו כי רשומה על שמו זכות ב-22 דונם נוספים. כאשר בדק את נסח הרישום גילה להפתעתו כי החלקות רשומות עדיין על שם שלושת השותפים, אף כי סבר ששותפיו מכרו את החלקות. כאשר פנה לבני המשפחה נמסר לו לראשונה כי נערך הסכם למכירת הזכות בחלקות וכי גם זכויותיו נמכרו. לדבריו, גיסתו רחל קרבצוב שלחה לעיונו את ההסכם והוא גילה, לתדהמתו, כי חתימתו זויפה. התובע מבהיר כי לא חתם על ההסכם ולא קיבל כל תמורה.

9.         בעקבות "גילוי" זה נעשו פניות שונות על ידי התובע ובאי כוחו עד שבשנת 2012, בחודש מאי, הגיש את התביעה בתיק זה. בד בבד עם הגשת התביעה, עתר התובע גם לצו זמני למניעת ביצוע עסקאות בחלקות. ביום 2/5/12 ניתן צו ארעי ובהסכמת הצדדים נותר הצו על כנו עד להכרעה בתובענה.

10.        יצוין, כי הנתבעת הגישה כתב הגנה ועמו תביעה שכנגד, בגדרה עתרה להורות על רישום הזכויות בחלקות על שמה. התביעה שכנגד הוגשה כנגד התובע, נגד איתן ודוד קרבצוב -יורשיו של שמואל ז"ל, כנגד רחל קרבצוב יורשתו של דוד, וכן נגד רשם המקרקעין.

11.        ביום 21/10/12 ובהתאם למוסכם בין הצדדים הוריתי על מחיקת התביעה כנגד לשכת רישום המקרקעין.

הנתבע שכנגד מס' 2 - איתן קרבצוב הגיש כתב הגנה מטעמו, בו טען כי אינו מבין מדוע הוגשה נגדו תביעה, הוא "לא דורש כלום ולא בא בדרישות ממכם (מלח הארץ בע"מ)" ועל כן ביקש למחוק את כתב התביעה נגדו.